שומרים על המגוון הביולוגי

האזור הסובב את אתר תחנת הכוח הוא מרחב מדברי המהווה בית גידול טבעי לבעלי חיים ולצמחים ייחודיים. בצד התועלות הסביבתיות המובהקות של הפרויקט, הוא כרוך, ככל פרויקט בסדר גודל זה, גם בטביעת רגל אקולוגית וסביבתית.

נקטנו ונמשיך לנקוט אמצעים למזעור ההשפעות האקולוגיות והסביבתיות של הפרויקט, וחלק מהמאמצים שלנו הם אף מעל ומעבר לדרישות החוק.

להלן רשימה של סיכונים אקולוגיים והאמצעים שאנו נוקטים לטיפול בהם:

הקמת מעברי בעלי חיים בגדר ההיקפית של תחנת הכוח:

בעלי חיים נדרשים לתנועה ולמעבר בין בתי גידול שונים למציאת מזון ולצרכי רבייה. תחנת הכוח מוקפת בגדר. בעלי חיים גדולים אמנם לא יוכלו להיכנס לאתר אך גודלם מאפשר להם להקיף את השטח המגודר ולמצוא נתיבים אחרים. באשר לבעלי חיים קטנים, התעורר חשש כי אלו יתקשו להקיף את שטח האתר.

הפתרון שנמצא לכך הוא יצירת מעברים מותאמים לבעלי חיים קטנים בגדר ההיקפית של התחנה. מיקום ותכנון המעברים בוצע בתיאום, התייעצות ושיתוף פעולה עם רשות הטבע והגנים.

לאורך הגדר ההיקפית הוקמו 28 מעברי בעלי חיים כבר בשלב ההקמה, ולשמחתנו הם אכן משמשים את בעלי החיים באזור.

מניעת זיהום אור בתחומי האתר:

חלק גדול מבעלי החיים בסביבה המדברית של הפרויקט פעילים בשעות הלילה ועל כן הם זקוקים לחושך. "זיהום אור"- בסביבה טבעית עלול למנוע את הנוכחות והפעילות של בעלי חיים אלה באזור המואר, דבר שיפגע בתחום הפעילות ובבית הגידול שלהם.

כדי למנוע פגיעה זו, לא תותקן תאורה בגדר ההיקפית של התחנה, ובאזור תחנת הכוח יותקנו גופי תאורה מסוג - full cut - המפחיתים את זיהום האור.

הסטתו של נחל שדה פקועה במסגרת תכנון המתחשב בערכי הסביבה ותוך צמצום הפגיעה בחי ובצומח:

נחל שדה פקועה ממוקם בסמוך לצדה המערבי של תחנת הכוח, באזור טבעי לא מופר. יש לו חשיבות סביבתית רבה ותרומה למגוון המינים במקום בזכות זרימה של מים בעונה, וצמחיה עשירה מאוד. הנחל מהווה ציר נדידה עבור בעלי חיים, מאזור הדיונות בצפון ועד לאזור שמדרום לכביש 211.

בשל בניית התחנה, נדרשנו להסיט את תוואי הנחל  לכיוון מערב בחלקה הצפוני של התחנה. הסטת הנחל נעשתה לאחר בחינת חלופות, בתיאום עם הגופים הסטטוטוריים ובייחוד עם רשות הטבע והגנים, ולאחר תכנון המתחשב בנושאים סביבתיים:

• תחילת העבודות להסטת הנחל נקבעה לאחר תקופת הקינון של הציפורים באזור
• שיקום הנחל תוכנן כך שידמה את התוואי הפיזי המקורי, ככל הניתן
• לפני תחילת העבודה, נאספו זרעי שיח הרותם שישמשו לשיקום עתידי
• תשתית ההסטה נעשתה ללא שימוש בבטון
• בוצעו פעולות הגנה על שיחי הרותם לאורך התוואי
• טרם ביצוע העבודות הוסרה שכבת האדמה העליונה מהערוץ הישן. האדמה תושב לתוואי החדש בהמשך העבודות כדי להשיב את הפעילות הטבעית לסדרה  
• הושמדו צמחים פולשים בתוואי
• צמחיה פולשנית נאספה מתחומי הנחל ובוערה, בתאום עם רשות הטבע והגנים

הדרכות לעובדים לזיהוי צמחים מוגנים ושמירה על צמחי פקעות ייחודיים (גיאופיטים):

בהתאם לדרישות הסביבתיות, בוצעו בתחום הפרויקט סקרים מעמיקים לזיהוי גאופיטים (צמחי פקעות), בדגש על אירוס הנגב ועל הסתוונית. מפאת חשיבותם של הגאופיטים, ובהתאם לדרישת הגורמים המממנים, כל העובדים בפרויקט נדרשים לעבור הדרכה לזיהוי אירוס הנגב והסתוונית ונקבע נוהל לטיפול במקרה של גילוים.